Tuesday, February 09, 2010
Monday, February 08, 2010
סטיב הולמס - אחד המתופפים החמודים והמצחיקים
אני חושב שזה מגניב - יולי תמיר פורשת מהכנסת ותהפוך לנשיאת שנקר
דירה עם כניסה בחצר

הסיפורים שונים זה מזה ברקעיהם, בנפשות הפועלות שבהם, בתקופתם, ועם זאת אחידים בכתיבה המאופקת והמדויקת, האופיינית ליהושע קנז, בראייה המיוחדת שהוא רואה את גיבוריו, בחמלה ובעצב הנסוכים עליהם ובהומור הדק המביא להם פורקן. ספר סיפורים זה, פריין של כעשר שנים, הוא קובץ הסיפורים השני של יהושע קנז, לאחר "מומנט מוסיקלי", שהופיע לפני כחצי יובל שנים וקנה לו מקום של כבוד בספרותנו. אחדים מהסיפורים התפרסמו בכתבי עת וזכו לשבחים רבים.
Sunday, February 07, 2010
תערוכה חדשה של עיצוב תעשייתי - למי שאוהב
'שיבושים' , תערוכה פרי עיצובם של הסטודנטים לעיצוב תעשייתי בשנקר, בהנחיית המעצבים איתן שריף ושירה ברור, מציגה 'שיבושים' בעיצוב עם הרבה יצירתיות והומור . שריף מציין : בשנים האחרונות ישנו שיח על עיצוב, הנמצא בין הגלריה, המוזיאונים והסטודיו. זהו שיח הפורץ את גבולות המוצר. ברגע שהוא בלתי תלוי ונשאר בתחום האובייקט, התוצאות הינן מעניינות. בתערוכה מוצגות עבודות הסטודנטים שנה ב' בעיצוב תעשייתי, באמצעות השיבוש". לדעתו של שריף, מנחה הקורס : "נראה כי בעידן הנוכחי, למרות התחושה שהאופציות הקיומיות התרחבו, הן בעצם הצטמצמו .אנו מובלים לעשות דברים בדרך הצפויה מראש . ה'ממוצע' מתגבר, ה'בינוני' נימכר להמונים והיצירה היא הרחבת הטריטוריה ומעין הפגת שעמום". "קורס “שיבושים” בעיצוב משבש מעט מתפקידו של המעצב, שבדר"כ מטרתו להשיג את השלמות הפונקציונאלית של האובייקט הנתון. התרגיל מאלץ את המעצב לבחון את האובייקט מנקודת מבט נטולת מטרה או יעוד פונקציונאלי. ומטרתו היא להרחיב את ההסתכלות על עיצוב בכלל ותהליך החשיבה והפיתוח בפרט". בתערוכה יוצגו שלבים בתהליך פיתוח אובייקטים הקיימים בסביבת החיים שלנו מאז ומעולם כאובייקטים שלמים ומתפקדים, ובחינה מחדש של המרכיבים שלהם ב”תפקידם “ החדש. מה קורה כשעיצוב יוצא מחוץ לגדר-הרגיל, מחוץ לטרטוריה הטבעית, מחוץ לשוק, מחוץ לסטודיו , מחוץ לאקדמיה?. עבודות הסטודנטים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר , יוצגו בתערוכה 'שיבושים' , בגלריה 'סטודיו'.
'שיבושים' -
תערוכת עבודות סטודנטים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר
גלריה 'סטודיו' אורית חביב
הרכבת 2 תל-אביב , 02-5600812
פתיחה 18-02-10 עד ה- 06-03-10
שעות פתיחה
שעות הפתיחה: ב'-ה' 10:00 - 19:00, ו'- ש' 11:00 – 14:00
Saturday, February 06, 2010
כיצד נולדה ברית הדמים התרבותית בין המטאל לאימה?
Friday, February 05, 2010
זכרונות 2010 בתערוכת אומנות למען הועד למלחמה באיידס - הסכם עם האמנים - מאתר הוועד של האמנים
איגוד האמנים הפלסטיים חתם הסכם עקרונות תקדימי המפרט את תנאי המכירה של יצירות האמנים באירועים שמקיים הוועד למען המלחמה באיידס. מומלץ להיכנס ולהתעדכן אתר איגוד האמנים: http://igud-omanim.org/ אנו שמחים לבשר לכם שאיגוד האמנים הפלסטיים חתם ביום שלישי, 2 בפברואר, על הסכם עקרונות תקדימי עם הוועד למלחמה באיידס. ההסכם מפרט את תנאי המכירה של יצירות האמנים באירועים שמקיים הוועד למען המלחמה באיידס. ההסכם נחתם בעקבות פגישה שהתקיימה בין מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, מר יונתן קרני, מר רן רהב (יוזם התערוכה, בעל משרד יחסי הציבור המלווה את הוועד למלחמה באיידס ואת נותן החסות בנק הפועלים), ובין נציגי האיגוד, האמנים ורדה גבעולי (גזברית האיגוד) ואיתן שוקר (יו"ר האיגוד). הפגישה התקיימה בעקבות מאבק שקיים האיגוד לשינוי תנאי המכירה. לפי התנאים שהתקיימו לפני שהסכם העקרונות נחתם, התבקשו האמנים לתרום את מלוא ערך היצירה והפקתה, בעוד הרוכשים קיבלו את היצירות לידיהם (וזיכוי מס של 35% כ"תורמים"). משנת 2004 בנק הפועלים מארח את תערוכת המכירה במשרדיו הראשיים ושותף להפקתה ולהפקת הקטלוג, כחלק מהאסטרטגיה התדמיתית שלו. אנו חושבים שלמגזר העסקי בישראל חייבת להיות אחריות כלפי האמנות הישראלית ויוצריה, קל וחומר לבנק הגדול והרווחי בישראל. במחקר שהוזמן ע"י כנס מדיניות התרבות בישראל לפני כחצי שנה, בנוכחות שרת התרבות לימור לבנת נכתב[1] "האמנים והיוצרים מסבסדים בשכרם הנמוך את התרבות בישראל, ופיתחו מגוון מקורות הכנסה..." "... דגם זה התרחב לכדי פרולטריון של יוצרים, עקב שחיקה של המנגנונים המסורתיים של רכישת תרבות, ומתוך ההיקף העצום של יוצרים ויצירה תרבותית." עוד נכתב באותו דוח: "במישור העסקי ניתן לפתוח ערוץ רחב יותר של תמיכה בקהילה במסגרת אחריות חברתית של בעלי עסקים באמצעות רכישה של אמנות ישירות מאמנים...". האיגוד הדגיש בפני מר יונתן קרני ומר רן רהב שהמאבק הוא עקרוני ומטרתו – קביעת נורמות חדשות בכל המכירות מסוג זה.
אחוזי התרומה המומלצים ע"י האיגוד באירועי מכירות לשם צדקה: במקרה של תערוכה בחסות גוף מסחרי: האמן יתרום 65% ממכירת העבודה לגוף הנתרם ויקבל 35% מהמחיר הריאלי של העבודה. במקרה של תערוכה המאורגנת ישירות ע"י העמותה הנתרמת: האמן יתרום 75% ממכירת העבודה לגוף הנתרם ויקבל 25% מהמחיר הריאלי של העבודה. כהכנה למשא ומתן בין הצדדים בדק איגוד האמנים הפלסטיים את היסטוריית תערוכות המכירה של הוועד למלחמה באיידס בעשור האחרון. להלן הממצאים: תערוכת המכירה למען המלחמה באיידס מתקיימת זה 11 שנים. במשך תקופה זו השתרש המנהג של 100% תרומה של האמן. תקציב נכבד של הוועד למלחמה באיידס מבוסס על הכנסותיו מהאירוע זאת לנוכח העובדה שאינו מתוקצב ע"י המדינה. ברוב המקרים העבודות נרכשות במחירים הגבוהים באופן משמעותי ממחירי השוק הריאליים. האמנים מקבלים דיווח מלא על סכום המכירה וכן את פרטיהם של הרוכשים. הוועד עושה ככל יכולתו להפנות את האספנים לאמנים גם לאחר תום המכירה.
מאחר שהמאבק החל כשבועיים לפני פתיחת אירוע המכירה, והתערוכה מתקיימת כבר בסוף השבוע הזה, כל הצדדים השתדלו להגיע להבנות שלא יפגעו בזכויות האמנים, תוך כדי גילוי התחשבות בצורכי הוועד למלחמה באיידס. ועד איגוד האמנים החליט לחרוג באופן חד פעמי ויוצא דופן ממפתח אחוזי התרומה המומלצים של האיגוד, ובנה יחד עם הצדדים האחרים מפתח חליפי שישמש פיילוט לשנה הבאה. עם זאת, האיגוד עמד על כך שהוועד למלחמה באיידס יחתום גם על נספח בדמות מסמך עקרונות, שיבסס סטנדרט של כללים לתערוכות המכירה לשם צדקה בישראל. בהתאם לתוצאות הפיילוט הצדדים יבחנו את המשך שיתוף הפעולה בעתיד.
ההסכם מתחלק לשני חלקים: הסכם עקרונות הקובע נוסחה חשבונאית שתבטיח תשלום לאמן, לצד פגיעה מינימאלית בבסיס ההכנסות של הוועד למלחמה באיידס. הנוסחה, שתיכנס לתוקפה בחודש אפריל השנה, קובעת ש-17% מההכנסות מהמכירות יקבלו האמנים, ומעל פדיון מוסכם יועברו 50% נוספים לאמנים. להסכם במלואו. נחתם מסמך עקרונות המדגיש את זכויותיהם ואחריותם של אמנים מחד גיסא ושל מארגני מכירת אמנות לצורכי צדקה מאידך גיסא. מטרתו למנוע כל אי בהירות, או חשש לניצול של מי מהצדדים השותפים לאירועים מבורכים אלה, מתוך עקרון של הגינות הדדית ושקיפות מלאה. האיגוד יעודד את ציבור האמנים בישראל לתרום עבודות בהתאם להסכם המוצע. במידה שתערוכת המכירה תצליח בשנה הבאה, כך האחוזים שיועברו לאמנים יתקרבו לאחוזים המומלצים ע"י האיגוד והכנסות הוועד למלחמה באיידס יגדלו. המאבק זכה לכיסוי תקשורתי נרחב וגלש מהדיון הפנימי של עולם האמנות למדורי הכלכלה, העסקים והבריאות בכלי התקשורת. אנו רואים צורך דחוף בהעלאת המודעות של הציבור הישראלי למעמד האמן. לכתבות. ההישג לא היה מתקיים ללא התמיכה השוטפת של חברי האיגוד וכלל האמנים הפלסטיים בארץ במאבק. ללא חתימתם של 57 האמנים על המסמך הראשוני שנשלח למר רן רהב, האיגוד לא היה מצליח להביא לשינוי. אין ספק שמאמנים אלה נדרש אומץ לב ונכונות "לשלם מחיר" במידת הצורך, והם עשו זאת מתוך יושרה מקצועית ואמונה שסולידריות זה כוח. נציין שהרשימה התגבשה ופורסמה תוך 48 שעות. בשבוע החולף קיבלנו עוד עשרות פניות מאמנים שביקשו להוסיף את שמם למסמך. עוד נציין שהתגובות של האמנים באתר איגוד האמנים הפלסטיים, חיזקו את חברי ועד האיגוד להמשיך במאבק ואף הוכיחו לאנשי יחסי הציבור של הוועד למלחמה באיידס שציבור האמנים יתמוך במאבק באופן פעיל. מלבד חברי הוועד, למאבק היו שותפים רבים שתרמו מזמנם וכישרונם. נודה בהזדמנות זאת לעו"ד גיא אבידן, היועץ המשפטי של האיגוד, שליווה אותנו באופן צמוד במשך כל התהליך.
Thursday, February 04, 2010
זכרונות 2010 בתערוכת אומנות למען הועד למלחמה באיידס - סמי די
מחר נפתחת תערוכה בבנק הפועלים, שבה יציגו אמנים עבודות שלהם למכירה. המטרה היא גיוס כספים למען חולי האיידס בארץ באירוע על שם לאה רבין. מטרה חשובה מאד. תערוכת מכירת האמנות לזכרה של לאה רבין היא אירוע ההתרמה השנתי למען פעילות הוועד למלחמה באיידס. תערוכה זו, שהפכה לאירוע החשוב ביותר בזירת האמנות המקומית, החלה לפני עשור בדיוק בסלון ביתם של הילה ורני רהב. אז, בזכות מחויבותם העמוקה למאבק באיידס, הם ייסדו חממה לקידום היצירה המקורית בישראל ובחרו להנציח באמצעותה את זכרה של גב' רבין ז"ל שהייתה מהראשונים בארץ שפעלו להגברת המודעות הציבורית למחלה. אחד האמנים המציגים הוא סמי די. סמי די, יליד צרפת (1968), אמן קרמיקה פורץ דרך אשר חי בישראל ויוצר מאז 1997. עבודותיו מופיעות במגזינים ידועים ומצויות בבתיהם של אספני אמנות ואנשי חברה מוכרים בארץ ובעולם כולו. חנותו ברחוב שבזי שבנווה צדק יצרה שינוי תפיסה בעולם הקרמיקה השימושית בישראל, בפעם הראשונה נפתחה חנות של מעצב קרמי אשר עבד בצורה עקבית וזוהה בחתימתו העיצובית האישית. חתימה המתאפיינת בהומור וחדשנות מחד וקלאסיות על-זמנית מאידך. בנוסף לעבודה המוצגת בסטודיו שבנוה צדק, סמי די נוהג לשתף פעולה עם ארגונים גדולים ולקוחות פרטיים בעיצוב וייצור מיוחד עבורם, ארגונים כבנק הפועלים, מיקרוסופט הולנד והמחלקה הראשונה של אל-על. כל הכלים והאובייקטים זוכים למגע ידו המיוחד של סמי די תוך הקפדה על שימוש בחומרים האיכותיים ביותר כגון stoneware (אבנית), זהב 14 קראט ופורצלן לימוז'. הקו המקורי והשליטה המרשימה בחומר ובטכנולוגיה הקנו לסמי די הערכה מיידית ועבודותיו הוצגו בגלריות מובילות בארץ ובעולם כגון מוזיאון חיפה, מוזיאון ארץ ישראל, תערוכת SOFA בשיקאגו ותערוכת ה- Craft Show במוזיאון לאמנות של פילדלפיה.
- פוסט על סמי די
- הקבוצה של התערוכה בפייסבוק
- ידוע לי כי התערוכה הזו שנויה במחלוקת, בעיקר עקב דיבורים על ניצול האמנים לטובת יחסי הציבור של הבנק. אני רואה את עצמי כאמן, ומחליט, למרות שיש צדק בדברי איגוד האמנים, לא לנקוט עמדה הפעם - ולו בגלל שהחולים בארץ חשובים בעיניי יותר בסוגייה זו ולשם כך אני נרתם לאירוע ומסייע להם דרך הבלוג שלי.
קצת אינפורמציה:
הוועד למלחמה באיידס (עמותה ללא כוונות רווח) הוקם בשנת 1985 על ידי קבוצת רופאים ופעילים חברתיים במטרה להאבק בהתפשטות הנגיף בישראל וליצור סביבה תומכת ומקבלת עבור כלל האנשים שחיים עם HIV. מאז ועד היום עשה הוועד דרך ארוכה והרחיב את היקף הפעילות, הן במישור המניעה וההסברה והן במישור התמיכה.
כיום הוועד למלחמה באיידס:
- מפעיל מרכזי בדיקות אנונימיות ומנהל קמפיינים ציבוריים להעלאת המודעות לנושא
- מעביר סדנאות הסברה לנוער בכלל ולנוער בסיכון בפרט
- מעמיד לרשות הציבור קו פתוח, פורומים ואתר אינטרנט המקיף מסוגו בעברית
- מקדם פרויקטים להעלאת המודעות בקרב עולי אתיופיה בשיתוף פעולה הדוק עם צעירים ומובילי דעת קהל מהמגזר
- מוביל את ההסברה בקרב הקהילה הגאה באמצעות זרוע מיוחדת בשם "ב.ל.ה דואגת" ובשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם וגופים מובילים.
- מקיים מערך פסיכו-סוציאלי המלווה נשאים ובני משפחותיהם
- מייצג את כלל החיים עם HIV בישראל בפני רשויות השלטון ומערכת הבריאות
- מחלק תרופות מצילות חיים למהגרי עבודה, פליטים וקורבנות סחר בבני אדם
- פועל במסגרת תכנית יזה"ר למזעור הנזקים לאדם ולחברה הנובעים משימוש בסמים בהזרקה
- משמש כגוף הידע הגדול והחשוב ביותר בארץ בעניינים הקשורים ל-HIV/איידס ומוציא לאור חוברות ועלוני מידע לטובת כלל הציבור וקהלים שבסיכון.
Wednesday, February 03, 2010
מסעדת רפאל, יא אולוהים
- הגעתי למסקנה מה החלום שלי: הייתי רוצה שציורים שלי - אולי אפילו קריקטורות - יודפסו בענק ויתלו בתל אביב, כמו הפרסומות באיילון, איזה עוצמתי זה, הא?


